חוק הנגישות הישראלי ותקן 5568

חוק הנגישות הישראלי - מה חובה לדעת על תקן 5568?

שמעתם על תקן 5568 אבל לא בטוחים מה בדיוק הוא דורש? תוהים אם האתר שלכם באמת חייב לעמוד בחוק הנגישות הישראלי, או שאולי קיימת אפשרות לפטור? המדריך הזה יעשה לכם סדר.

כאן תבינו מהי בכלל הנגשת אתרים ולמה היא קריטית לעסק, מה החוק הישראלי מחייב, אילו אתרים נכללים תחת תקן 5568, מה כולל התקן בפועל, ואילו סיכונים קיימים אם מתעלמים ממנו. בנוסף נסביר מה הקשר בין תקן 5568 הישראלי לתקן הבינלאומי WCAG, מה כל אחד מהם אומר, והאם עמידה בתקן הישראלי מכסה אתכם גם מבחינה גלובלית.

מה אומר החוק הישראלי?

בישראל, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע שכל אתר שמספק לציבור מידע או שירות חייב להיות נגיש. מאז 2013 הוטמעה החובה ליישם את הנגישות לפי תקן ישראלי ת״י 5568. בפועל זה חל כמעט על כל מי שמפעיל אתר לציבור, כולל אתרי תדמית ושירות, חנויות אונליין, עמותות וארגונים, רשויות ומשרדי ממשלה וגם אתרי מידע פשוטים.

תקן 5568 בקצרה

ת״י 5568 הוא התקן הישראלי הרשמי להנגשת אתרים. מטרתו להבטיח חוויית שימוש שוויונית לכל הגולשים, כולל אנשים עם מוגבלויות.

התקן דורש בין היתר לאפשר ניווט מלא באתר באמצעות מקלדת בלבד, לספק טקסט חלופי לתמונות, להקפיד על ניגודיות מספקת בין טקסט לרקע, לבנות מבנה כותרות וטפסים תקין, לצרף כתוביות לתכני וידאו לפי הצורך, לכתוב בשפה ברורה ולוודא תאימות לטכנולוגיות עזר כמו קוראי מסך.

אלה אינן המלצות עיצוביות - אלא דרישות מחייבות לכל אתר הפונה לציבור.

התקן הישראלי ו- WCAG

תקן 5568 הישראלי מכוון ליישום ההנחיות הבינלאומיות WCAG (Web Content Accessibility Guidelines) שפורסמו על ידי ארגון W3C. למעשה, התקן מתרגם את העקרונות והקריטריונים של WCAG לעברית ומתאים אותם למסגרת המשפטית בישראל.

WCAG הוא הסטנדרט הגלובלי לנגישות דיגיטלית, והוא מהווה את הבסיס לרגולציה במדינות רבות בעולם, כולל ישראל.

עקרונות ה־POUR

הנחיות WCAG נשענות על ארבעה עקרונות יסוד המכונים POUR - ראשי תיבות של Perceivable, Operable, Understandable, Robust. עקרונות אלו מהווים את הבסיס לחוויית משתמש נגישה, המאפשרת לכל אדם, ללא קשר ליכולותיו או למכשיר שבו הוא משתמש, לגשת לתוכן הדיגיטלי ולהשתמש בו באופן שוויוני. להלן הסבר תמציתי לכל אחד מהעקרונות:

1. Perceivable (תפיסותי)

   התוכן חייב להיות מוצג כך שהמשתמש יוכל לתפוס אותו באמצעות אחד או יותר מהחושים שלו. לדוגמה, יש לספק טקסט חלופי (alt text) לתמונות כדי שמשתמשים עם לקות ראייה יוכלו להבין את משמעות התמונה באמצעות קורא מסך.

   דוגמה נוספת היא שימוש בכיתוביות (Captions) לקטעי וידאו, כך שגם משתמשים עם לקות שמיעה יקבלו את המידע המועבר בקול.

2. Operable (תפעולי)

   כל רכיב ופעולה באתר צריכים להיות ניתנים להפעלה באמצעים שונים, ולא רק עם עכבר. לדוגמה, כל כפתור, קישור או תפריט צריך להיות נגיש באמצעות מקלדת בלבד (באמצעות מקשי Tab, Enter וכדומה).

   דוגמה נוספת היא הקפדה על פוקוס ברור ונראה לעין, כך שמשתמשים שמנווטים עם מקלדת ידעו תמיד היכן הם נמצאים בדף.

3. Understandable (מובן)

   המבנה, השפה והניווט באתר צריכים להיות ברורים, עקביים וניתנים להבנה. לדוגמה, יש להקפיד על שימוש במונחים אחידים, שפה פשוטה ומסודרת, תפריטים קבועים בכל הדפים וסדר הגיוני של כותרות.

   בנוסף, יש לספק הסברים ברורים על שגיאות בטפסים כדי שהמשתמש יבין כיצד לתקן אותן, במקום הודעות שגיאה כלליות או טכניות בלבד.

4. Robust (יציב)

   הקוד שעליו מבוסס האתר צריך להיות כתוב בצורה תקינה ועמידה, כך שיוכל לעבוד עם מגוון רחב של טכנולוגיות עזר כיום ובעתיד.

   לדוגמה, שימוש במבנה HTML תקני, תיאורי ARIA נכונים, והימנעות מקוד שבור או לא סגור. זה מבטיח שגם כאשר טכנולוגיות חדשות מתפתחות, האתר יישאר נגיש וקריא על ידי קוראי מסך ותוספים.

העקרונות האלו יוצרים את הבסיס להבנת ההיגיון שמאחורי הדרישות הטכניות של התקן.

רמות התאמה של WCAG (A, AA, AAA)

הנחיות WCAG מחולקות לשלוש רמות דרישות, שמטרתן לאפשר לארגונים לבחור את עומק ההנגשה בהתאם לחוק, לסוג האתר ולמשאבים הזמינים. כל רמה מוסיפה שכבת התאמות נוספת לשיפור חוויית המשתמש, מהבסיסית ביותר ועד למתקדמת ביותר.

1. רמה A - בסיסית

   כוללת את הדרישות ההכרחיות להסרת חסמים חמורים, כמו הוספת טקסט חלופי או ניווט מקלדת.

2. רמה AA - הסטנדרט החוקי

   זו הרמה המחייבת לפי תקן 5568 בישראל וגם ברוב המדינות בעולם. היא כוללת דרישות נוספות, כמו ניגודיות מספקת ומבנה היררכי תקין.

3. רמה AAA - מתקדמת

   רמה מחמירה מאוד שמיועדת לאתרים המעוניינים לספק נגישות מתקדמת במיוחד. היא אינה חובה ברוב המקרים ולעיתים לא ישימה לכל סוגי התוכן.

גרסאות WCAG - 2.0, 2.1, 2.2

הנחיות WCAG מתעדכנות מעת לעת כדי להתאים לטכנולוגיות חדשות ולצרכים המשתנים של משתמשים עם מוגבלויות שונות. כל גרסה מוסיפה הבהרות וקריטריונים חדשים לשיפור חוויית השימוש ולשמירה על עמידה ברגולציה לאורך זמן.

WCAG 2.0 (2008)
הגרסה שעליה מבוסס התקן הישראלי. היא הגדירה לראשונה את עקרונות ה־POUR והניחה את היסודות להנגשת אתרים.

WCAG 2.1 (2018)
הרחיבה את ההנחיות במיוחד עבור משתמשי מובייל ואנשים עם לקויות קוגניטיביות או ראייה ירודה. לדוגמה: פוקוס ברור ותמיכה טובה במסכים קטנים.

WCAG 2.2 (2023)
הוסיפה קריטריונים נוספים לחוויית משתמש נגישה יותר בממשקים אינטראקטיביים. בין השאר: גודל מינימלי של כפתורים, נגישות לאלמנטים נעים והתאמות לאנשים עם בעיות קשב וזיכרון.

למרות שהחוק הישראלי מתבסס רשמית על WCAG 2.0, יישום ההנחיות של גרסאות 2.1 או 2.2 ברמת AA נחשב עדכני יותר ועוזר לעמוד בציפיות המשתמשים ולצמצם סיכונים עתידיים.

עכשיו אנחנו מאמינים שבפעם הבאה שתיתקלו במונח WCAG 2.2 AA, תבינו בדיוק למה מתכוונים.

בודק נגישות בלחיצת כפתור

כתבו את הכתובת וקבלו תוצאות תוך שניות.

התחל סריקה חינמית

האם יש פטור מהנגשת אתר?

באופן עקרוני, כמעט כל אתר בישראל חייב להיות נגיש. החוק לא משאיר הרבה מקום לפרשנות, אבל כן יש כמה מקרים חריגים שבהם ניתן לבקש פטור. למשל, עסקים קטנים מאוד שמחזור ההכנסות שלהם נמוך מ־1,075,000 ₪ בשנה (נכון ל־2024), או מצבים שבהם ההנגשה דורשת השקעה טכנולוגית או כספית לא סבירה - כמו אתרים ישנים מאוד עם תשתיות מורכבות.

גם במקרים כאלה, הפטור לא ניתן אוטומטית - צריך להגיש בקשה רשמית לנציבות השוויון בצירוף מסמכים מתאימים, ורק לאחר בחינה פרטנית אפשר לקבל אישור.

כדי להבין בדיוק באילו מצבים אפשר להגיש בקשה, מה המסמכים הדרושים, ואילו פתרונות נגישות בסיסיים עדיין תידרשו לספק גם אם קיבלתם פטור - הרחבנו על כך במדריך המלא שלנו.

קראו את המדריך על פטור מהנגשת אתר

מה הסיכון אם לא מנגישים את האתר לפי החוק?

לפני שמחליטים לדחות את הנגשת האתר, חשוב להבין את ההשלכות המשפטיות והעסקיות. אתרים שאינם עומדים בדרישות החוק חשופים לתביעות, קנסות, פגיעה במוניטין ואובדן יתרון תחרותי מול עסקים שכן עומדים בדרישות.

איך לבדוק אם האתר עומד בתקן נגישות?

בדיקת נגישות לא חייבת להתחיל אצל מומחה - אפשר להתחיל גם לבד, עם כלים פשוטים ונגישים שכל אחד יכול להשתמש בהם. הכלים האלו נותנים תמונת מצב ראשונית, מצביעים על בעיות בולטות ומאפשרים לכם להבין האם האתר שלכם בכלל קרוב לעמידה בתקן 5568 או שיש עוד הרבה עבודה.

הכלים שכדאי להכיר:

• הסורק החינמי של tabnav כלי אוטומטי שבודק את האתר ומציג תוך שניות הפרות נפוצות של התקן הישראלי ו־WCAG. הוא מספק דו"ח ברור וידידותי שיכול לעזור לכם להבין היכן נמצאים הפערים המרכזיים.
  התחל סריקה עם הסורק החינמי של tabnav
• WAVE תוסף חינמי לדפדפן שמסמן בעיות מבניות בקוד ובתוכן של הדף. הוא מאפשר לראות בזמן אמת אילו רכיבים לא עומדים בדרישות הנגישות.
  התקן את תוסף WAVE לדפדפן
• Google Lighthouse כלי של גוגל שמפיק בלחיצה אחת דו"ח מפורט על נגישות, SEO וביצועים. הוא מתאים במיוחד למפתחים שרוצים להבין במהירות את מצב האתר מבחינה טכנית.
  למידע נוסף על Lighthouse באתר של Google

אחרי השלב הזה מומלץ מאוד להיעזר גם במומחה נגישות. בדיקה ידנית מקצועית עם טכנולוגיות עזר אמיתיות חושפת בעיות שהכלים האוטומטיים מפספסים, ומבטיחה התאמה מלאה לדרישות החוק.

סיכום

חוק הנגישות ותקן 5568 הם לא רק עוד חובה משפטית - הם כלי משמעותי לצמיחה עסקית ולבניית אמון עם הלקוחות שלכם. אתר נגיש מגן עליכם מתביעות וקנסות, משפר את חוויית המשתמש, פותח את העסק בפני קהל רחב של כ־20% מהאוכלוסייה בישראל, ומחזק את המותג שלכם בעיני הציבור והלקוחות.

היופי הוא שהיום כבר אין תירוצים - יש לכם מגוון כלים חינמיים שיכולים לתת מענה מיידי, לצד שירותים מקצועיים שמבטיחים עמידה בדרישות החוק. אפשר להתחיל בצעד קטן ולגדול בהדרגה לפי הצורך והתקציב שלכם.

צרו קשר עם מומחה נגישות ותקבלו ייעוץ ללא עלות שיחסוך לכם זמן, כסף ובעיות בעתיד.